ההיסטוריה של מנועי החיפוש עד ליאהו וכולל יאהו

כשרשתות החלו להתחבר נוצרה בעיה איך מוצאים משהו. היו יותר מידי קבצים להורדה ביותר מידי שרתים אז נמצא פתרון פשוט. תוכנה בשם ארצ’י שנכתבה בידי אלן אמטג’ ב 1990, והורידה את כל רשימת הקבצים מכל השרתים הפופולריים  למחשב באוניברסיטה שלו על בסיס חודשי. כך יכלו משתמשים לחפש אחרי קובץ מסוים במחשבו  של אלן בפקודה פשוטה ולמצוא על איזה שרת הוא נמצא.  ארצ’י עצמו לא ביצע חיפוש אבל היה בו את המרכיב הראשון, יצירת אינדקס באופן אוטומטי.

טים ברנרס לי וצוות של מתנדבים החלו בשנת 1991 לארגן ידנית את  הספרייה הווירטואלית של הרשת. הספרייה ריכזה מידע על הרשת למרות שנוצרה ביד אדם בלבד, ויתרונה היה שלא רק שהרשימה הכילה מידע אקדמי איכותי אלא גם ייצרה קטגוריות. הבעיה בקטלוג ידני היה שמאחר והאינטרנט גדל באופן אקספוננציאלי, וקשה היה לעקוב אחרי כל התכנים ברשת, שמשמעותו הרשימה נותרה קטנה למדי.

שנתיים עברו עד שתוכנה יצרה אינדקס אוטומטי של דפים ברשת. ה וונדרר נחשב לזחלן הרשת הראשון, תוכנה שמוצאת ומקטלגת דפי אינטרנט חדשים ע”י דילוג בין קישורים הוא עבר בין דפי הרשת הוא שמר אותם באינדקס משלו שנקרא ווינדקס. ה וונדרר מילא 2 מתוך 3 מרכיבים של מנוע חיפוש מודרני וסלל דרך לרשימה של מנועי חיפוש. הראשון שבהם ג’מפסטיישן פרי עבודתו של ג’ונתן פלצ’ר היה מנוע החיפוש הראשון כיוון שהוא מצא באופן אוטומטי דפי רשת, עשה להם אינדקס, ואיפשר למשתמשים חיפוש על מילות מפתח. הוא היה יקר מידי.. אפילו אחרי שפלצ’ר שכלל אותו כך שרק ישמור על הכותרת של הדף, ג’מפסטיישן נסגר ב 1994.

במהלך השנים הבאות מספר מנועי חיפוש עלו לרשת בניסיון למלא את החלל שנוצר. בין 1994-1996 הופיעו לייקוס,  אקסייט,.. הוט בוט … לוק סמארט   ו אינפוסיק, המנוע הראשון שמכר פרסומות בתוצאות החיפוש שלו שגם יצר הכנסות לשירות שסיפק, והיה הראשון שהפרסום היה תלוי מילת חיפוש. אבל כנראה המתקדם ביותר היה  אלטה ויסטה. מהירות החיפוש היה הגורם לתפוצתו הרבה כאשר עלה לרשת בסוף 1995.  יתרונו הנוסף היה באינדקס המלא בנפח של 500 גיגה בייט לכל הטקסט בדפים שסרק. מנועי חיפוש לפניו כמו ג’מפסטיישן בקושי יכלו להכיל את כותרת הדפים שסרקו. למרות שאלטה ויסטה נקנה ב 2003 עי אוברטור ונסגר עשר שנים מאוחר יותר, הוא היה מנוע החיפוש העיקרי ברשת לזמן מה, הוא אפילו סיפק את הבסיס למנוע חיפוש פופולרי אחר,  יאהו.

יאהו

בתחילת 1994 2 בוגרי סטנפורד, ג’רי יאנג ודיוויד פיילו החלו לארגן את האתרים שאהבו לקטלוג. האתר שלהם היה במבנה קטגוריות ותת קטגוריות, פשוט אפילו פרימיטיבי, אבל הייתה זו הצלחה. הם הלכו על השם יאהו, לפי פרשנות מאוחרת, עוד אורקל בארכיון מאורגן היררכית. הם הוסיפו פרסומות שיהיו הברכה וקללה שלהם, בלחץ המשקיעים – בהם סקויה, שהסכימו להשקיע כשני מיליון דולר. ב 1995 מונה קוגל למנכ”ל ודחף להנפקה בבורסה ב 1996, למרות הפסד של 600 אלף דולר. אבל אלה היו השנים של הבום באינטרנט, ויאהו הייתה חברה מבטיחה והמשקיעים התעניינו. המחיר המוצע היה 13 דולר שקפץ ב 154 אחוז לשווי של 848 מיליון דולר.

יאהו כבר לא הייתה רק המדריך של הרשת. היא החלה משנה את תרבות הרשת בפרסומות קליטות וסיסמה “מדליקה” חדשה.  “האם אתה עושה יאהו?”. היא גם הרחיבה את תכניה עם חדשות,  ושירות – יאהו שלי. בנוסף ילדים יכלו לגלוש בביטחון עם יאהו-ליגאנס. הצעד הגדול היה 1997 עם יאהו מייל. המשתמשים קבלו עכשיו גישה לדואר בכל מקום עם חיבור לרשת, ובנוסף היה צ’אט ואכסון ענן.

ב 1998 פנו ליאהו שני סטודנטים לדוקטורט לארי פייג’ וסרגיי ברין, הם יצרו זה עתה את פייג’ ראנק, אלגוריתם למנוע חיפוש שאיפשר דרך מהירה למצוא מידע באינטרנט. הם דרשו  מיליון דולר עבור המצאתם אבל יאהו אמרה לא, כיוון שחששו שזה יבריח משתמשים מדפי האתר שלהם והוא  ששיצר עבורם הכנסה מפרסומות. בפגישה עם דיווד פיילו הוא נתן להם טיפ אחד… השיקו את המנוע בעצמכם. הוא אפילו היציג אותם בפני מייקל מוריץ מסקויה, שהפך לאחד המשקיעים הראשונים. פיילו לא יכול היה לתאר לעצמו את ההצלחה שלהם, בחלקו מכיוון שפיילו לא האמין במנועי חיפוש.

פול גרהם מספר בראיון: “אני זוכר שאמרתי לפיילו בין 98 ל 99 שאנחנו צריכים לקנות את גוגל כי אני ועוד ורוב המתכנתים בחברה משתמשים בגוגל במקום ביאהו לחיפוש, הוא אמר לי שלא שווה לדאוג בעניין הזה.. חיפוש היה רק 6 אחוז מהתעבורה שלנו ואנחנו צמחנו ב 10 אחוז בחודש, זה לא היה שווה בשביל להצליח יותר”

ריכוז של דואר אלקטרוני ופלטפורמה לתוכן אישי הכל בחשבון אחד.. אתם רואים את הערך שיאהו הביאו. בנוסף יאהו היו בינלאומיים עם שירות ממוקד מדינתי.. למשל ברזיל והונג קונג הודות לאפשרות לספק תוכן ממוקד. ב 1999 המניות של יאהו שהתחילו ב 13 דולר הגיעו ל 475 דולר .. בשיא בועת הדוט קום,  בינואר 2000 אחרי נפילת הבורסה מניות יאהו ירדו מ 475 ל ל 8.11 דולר בתשעה חודשים. אבל חלק גדול מהפגמים של יאהו היו ניהוליים.

ב 2000 כאשר אי או אל ו טיים וורנר התאחדו ואיימו על השירותים של יאהו היו שמועות שיאהו יתאחדו עם חברה גדולה מתחום המסחר האלקטרוני אי-קומרס או אי-ביי, אבל קוגל המנכ”ל התנגד למהלך בינתיים המפרסמים נטשו והארנק של יאהו התרוקן. ב 2002 יאהו הייתה עדיין האתר הגדול ברשת אבל הייתה נחותה מגוגל בתחום החיפוש. באותה שנה הבינה יאהו את הפוטנציאל במנועי חיפוש וניסתה לקנות את גוגל במיליארד דולר, אבל המהלך נמשך יותר מידי ועד שהגיעו להחלטה מחירה של גוגל הגיע ל 3 מיליארד ויאהו נסוגה.

ב 2001 הרבה לפני ספוטיפיי ואתר המוזיקה של אפל, יאהו יצאו עם אתר, יאהו מיוזיק,  אלף שירים בחודש בחינם, או ושירים ללא הגבלה וללא פרסומות ב 4 דולר בחודש. ליאהו היה גם רדיו כשהם קנו את ברודקאס קום ב 5.9 מיליארד דולר .. הפסד, אבל נראה מבטיח. ברודקאסט סיפק ערוצים לטעמים שונים ותכנים לפי בחירה. תחשבו על הפוטנציאל, תחילה רדיו ואז וידאו, זה יכול היה להיות יוטיוב.  

עובד לשעבר טום פארקר מספר איך יאהו הפכה מודל לסגנון עבודה בעמק הסיליקון  “סגנון הלבוש היה כמו בקולג’ים .. דיוויד פיילו לא נעל נעלים .. מכנסיים קצרים .. כמו סטרט אפ היום” . אבל אם מסתכלים היום .. לא מייחסים את פריצות הדרך האלה ליאהו, אפילו לא לתרבות הארגונית, וכל זה באשמתם .

ב 2005 החברה קנתה 40 אחוז מחברת עלי באבא. שנה אח”כ 2006  יאהו החמיצה הזדמנות לקנות את פייסבוק כשמרק צוקרברג דחה הצעת קניה בסך מיליארד דולר. לפי מספר מקורות אם ההצעה הייתה 1.1 מיליארד חבר המנהלים היו מאלצים את צוקרברג למכור וייתכן ועולם היה נראה אחרת.

ב 2009 מיקרוסופט הציעה 44.6 מיליארד דולר לקנות את יאהו .. והם צחקו ואמרו שהסכום לא מייצג את שוויה של החברה…. מהר מאוד הם הבינו שחבל שלא קבלו אותה.

ואז יש את סיפור עלי באבא, ב 2005 יאהו השקיעו מיליארד דולר בחברה הסינית. בתקופת המנכ”לית מייר יאהו מכרה מיליוני מניות חזרה לעלי באבא מעט לפי שהנפיקו בבורסה, אבל ההנפקה היה כה מוצלחת שלמעשה יאהו הפסידו 36 מיליארד דולר.

איך הכל השתבש?  צריך להתחיל במפולת של הדוט קום.. בערך בתקופה זו הפורטלים הפכו פחות רלוונטיים כאשר משתמשים התבססו יותר על חיפוש בגוגל להגיע לאתרים. יאהו נשארה מאחור ע”י חברות שעשו זאת טוב יותר למשל יאהו מייל נעקף ע”י גוגל והוט מייל … יאהו מסנג’ר נעקף עי וואטסאפ ופייסבוק,  במקום לצרוך חדשות מפורטלים, הציבור החל לצרוך אותם מרשתות חברתיות כמו פייסבוק וטוויטר ואתרי חדשות יעודים. סביב 2010 יאהו כורסמה מכל הכיוונים עד שלא נשאר ממנה דבר.

הסיפור של גוגל

מייקל מלון סופר: “גוגל אוספת את המידע מכל העולם ונותנת לנו גישה אליו”.

טרי וינוגראד פרופ: “זאת בעצם היכולת לחפש ידע שזה המהפך של הרשת בדורנו” , “אתה רוצה לחפש דפים שאנשים אחרים חושבים שהם בעלי ערך”.  “שניהם, סרגיי ולארי, היו בני אקדמאים, ההורים שלהם היו פרופסורים, והם בעלי אם איי, והם הכירו את ההפניה בספרות המחקרית. אני מפרסם מחקר אחרים שחושבים שהוא טוב מפנים הערה המפנה אל המחקר שלי. אולי אפשר לקחת את הרעיון הזה לדרך בא אנשים מקשרים בין דפים באינטרנט”

מנוע החיפוש היה ייחודי בכך שהשתמש באלגוריתם שהם פתחו בשם דרוג דפים. דרוג דפים דרג את הדפים כך שהרלוונטיות שלו התבססה על מספר הקישורים אליו ודרוג הדף ממנו בא הקישור.  מנועי חיפוש כמו יאהו דרגו תוצאות לפי מספר הפעמים בא הופיעה המילה בדף.

כשהם עובדים מהמעונות שלהם, השניים בנו רשת שרתים והשתמשו במחשבים זולים ומשומשים, ואפילו בכרטיס האשראי האישי שלהם לקנות שטחי אכסון בכוננים קשיחים במחירים מוזלים. הגרסה הראשונה של גוגל עלתה ב 1996 על האתר של אוניברסיטת סטנפורד והשתמש בסיומת גוגל. גוגל קום נרשם רק שנה אחר כך.

פייג’ וברין התכוונו להישאר ולסיים את הדוקטורט שלהם .. ובקשו למכור את הצעצוע החדש שלהם..הם בילו שנה בלחפש … אבל לא מצאו קונה למנוע החיפוש שלהם. במהלך השנה, מנוע החיפוש הפך לסחורה חמה. אנדי בקטולשטיין ממקימי סאן מיקרוסיסטמס התרשם כל כך עד שאחרי הדגמה קצרה של גוגל הוא אמר לשניים

אנדי בקטולשטיין : “אז נפגשנו בביתו של דיוויד בפאלו אלטו, וזה היה מוקדם סביב שמונה בבוקר והייתה לי פגישה בסיסקו כך שלא היה לי הרבה זמן.”  “המנוע עבד בצורה מדהימה אפילו בהדגמה הקטנה הזאת אז היה לי ברור שזה יעבוד, הייתה רק השאלה איך עושים מזה כסף אז שאלתי אותם את השאלה, והם אמרו, אנחנו יכולים לקשר בין המודעות הרלוונטיות לבין מילות החיפוש.אנו יכולים לרכז אוסף של מודעות,  ואם אתה מחפש רקטת טניס, ואנו נדרוש 5 סנטים להקלקה שזה עדיין המחיר היום” ” אז התחלתי לחשב בראשי, מיליון קליקים ביום ב 5 סנט, הם לא יכולים לפשוט רגל, אז זה היה ברור שזו מכונה להדפסת כסף “

סרגי ברין: “אז הוא אמר, תראו חברה אני לא רוצה שאתם תדאגו לבירוקרטיה, למה שלא אכתוב לכם צ’ק… והוא הלך למכונית חזר עם פנקס הצ’קים שלו וכתב לנו צ’ק על סך 100 אלף דולר”.

השלב הבא לקח מעט מאוד זמן .. החברה נרשמה ב 1998,  והצ’ק איפשר להם לגייס עוד 900 אלף דולר לגיוס הון ראשוני. בין המשקיעים הנוספים היה ג’ף בזוס מייסד אמזון.  ביוני 1999  היה סבב גיוס נוסף של 25 מיליון דולר .. שלהקרנות המתחרות סקויה וקליינר פרקינס.

הפופולריות של גוגל נבעה מהפורמט הפשוט של דף החיפוש צריך לזכור כמה בלגן היה דף הפורטל של יאהו וכמה מלאה בפרסומות. אל תבינו לא נכון .. גוגל אכן מכרה מודעות אבל הן הופיעו בלא להפריע למראה הנקי, והפכו אותה למאוד פופולרית, והם עשו המון כסף במודעות מכוונות למילת החיפוש של המשתמש. 

ב 2003 בזמן שהיו שמועות על הנפקה בבורסה היו גם שמועות על מיזוג בין גוגל למיקרוסופט .. שלא התממש. ארבע חודשים מאוחר יותר הודיעה גוגל על הנפקה לגיוס עד 4 מיליארד דולר

מתוך החדשות: המניות של גוגל החברה בעלת מנוע החיפוש הפופולרי ביותר ברשת הונפקה היום. המניות הוצאו תמורת 85 דולר וסגרו במחיר של 100 דולר. ביום המסחר הראשון כחברה ציבורית הם גייסו 1.7 מיליארד דולר והעלו את מניות גוגל לערך של ג’נרל מוטורס. סרגיי ברין ולארי פייג’ השיגו את זה למרות שעקפו את המשקיעים המוסדיים  פרופ ג’ון קופי: “רוב וול סטריט רצו בכישלון ההנפקה הזאת .. אהבו שהיו בעיות בדרך .. וקיוו שמחיר המניה ירד או שההנפקה תדחה”.  ההנפקה עברה כמתוכנן אבל התוצאה התקבלה בספקות. ההחלטה של גוגל להרחיק את המשקיעים המוסדיים של וול סטריט לטובת הנפקה מסובכת הרגיזה אותם.  גוגל יותר מהכפילה את הרווחים שלה בשנה האחרונה במכירת פרסומות באינטרנט אבל כאשר מיקרוסופט ויאהו נכנסות לעסקי מנועי החיפוש המזל עלול להשתנות. דיוויד גאריטי עיתונאי: “בעוד שבוע, ואני חושב שהמניה נסחרת במחיר נמוך יותר”

ב 2005 קנתה גוגל את אנדרואיד במחיר לא ידוע, שיש שמעריכים ב 50 מיליון דולר. קניית אנדרואיד הייתה הרכישה הטובה ביותר של גוגל אמר דיוויד לאווי סגן מנכל מחלקת החיפוש. אנדרואיד היא מערכת הפעלה למכשירים ניידים המבוססת על לינוקס היא מעוצבת במיוחד למסכי מגע  ולמכשירים ניידים כמו טלפונים חכמים ומכשירי טאבלט. בנוסף גוגל פיתחו את אנדרואיד עבור טלוויזיות, מכוניות, ואביזרים נלבשים כמו שעונים.

ג’ון באטל – מחבר הספר החיפוש:

כמה מכם היו כאן בסוף 2001?   הרבה מכם, האם אלה היו ימים שמחים ?   לא

אלה לא היו ימים שמחים להיות בעולם הטכנולוגי .. וזה לא היה שמח עבורי. אבדתי את האמון בסיפור שכיסיתי מ 1986-7 .. הסתכלתי סביב ואמרתי, אין כאן יותר סיפור, ואז יום אחד מישהו שלח לי קישור לגוגל זייגאיסט.. מי מכם שמע על זה?

יפה, זה יותר מכל קהל אחר ששאלתי.. כולל בגוגל.היו כ 200 איש בכנס בגוגל והם שאלו: גוגל זייגאיסט?  זה מכיוון שהם גויסו אתמול.

זייגאיסט הוא כלי יחסי ציבור מצוין .. וכולם יודעים שגוגל טובים בזה, שמארגן מילות חיפוש שהפופולריות שלהם עולה או יורדת במשך זמן מסוים ע”י מעקב וספירה שלהם, זייגאיסט מספקת תמצית מדהימה של מה שהתרבות מחפשת או מוצאת בו עניין.

הקישור שהגעתי אליו היה הגרסה הראשונה של הכלי  זייגאיסט גילה לי שלגוגל היה יותר מאשר אצבע על הדופק של התרבות שלנו היא הייתה מחוברת ישירות למערכת העצבים שלה. זו הייתה ההצצה הראשונה שלי למה שקראתי אח”כ – בסיס הנתונים של הכוונות מערכת עם כוח אדיר, אלוהים חשבתי, גוגל יודעת מה התרבות שלנו רוצה. ועבורי, זה היה בסוף 2001, זו הייתה קריאת השקמה, וזה לא היה גוגל אלא הרעיון מאחוריה שהיו מיליוני אנשים ששפכו את המאוויים שלהם לתוך התיבה הקטנה הזאת . הצעד הראשון היה לפגוש את אריק שמידט שמונה למנכ”ל גוגל ולדבר איתו. אמרתי לו: “יש לך את המסה האדירה של מידע של מה אנשים רוצים, ואחד הדברים שאנו עושים בעולם המדיה הוא לנחש מה רוצים ולספק את זה, ולך יש את כל עולם המדיה בידך וזה רק אחד הדברים שאתה יכול לעשות”…    והוא אמר, אאא … מדיה זה ממש לא מעניין

אז חזרתי שנה אח”כ כשהחלטתי לכתוב את הספר ולראיין אותו .. תחילת 2003, ואחד הדברים הראשונים שאמר לי זה איזה כיף זה עולם המדיה.  הוא כמובן הבין שכאשר אתה יודע מה האנשים רוצים אתה יכול לספק את זה דרך אד-וורדס, כלי פרסום שהתחילו להשתמש בו בפעם הראשונה שדיברנו שנה לפני ושצמחה במאות מיליוני דולרים, ופתאום זה היה עסק מעניין וברור שזה מעניין לא רק לגוגל  ויש ברנש אחד שהוא חלק מההיסטוריה הזאת.

שאני חושב שמגיע לו הרבה קרדיט שלמעשה לא קיבל, ושמו ביל גרוס. ביל גרוס, מקים את החברה שייצרה יותר הנפקות בהיסטוריה של וול סטריט, המשוגע הגאון שכתב מחדש את חוקי העסקים .. וחיווט מחדש איך התרבות שלנו מבינה את עצמה

ביל גרוס: “תחילה אני רוצה לספר לכם מעט על הסיפור שלי. התחלתי לעשות עסקים בגיל 12, הראשון היה למכור ממתקים בתחנת האוטובוס בבית הספר היסודי. הלכתי לסופר הקרוב עם תיק ה פאן אם ומילאתי אותו  בסוכריות ומסטיק בזוקה. הם נמכרו ב 10 סנט. אבל קניתי אותם ב 8.3 סנטים ומכרתי אותם ב 9 סנט כדי שיקנו ממני ולא מהחנות. הרווחתי כמעט 400 דולר רווח ביסודי במכירת הממתקים האלה, והייתי מאוהב בעבודות עץ. אז הוצאתי את הכסף לקנית כלים  לעשות עבודות בבית הספר.  

ואז כשהגעתי לתיכון היה משבר אנרגיה ב 1973 ורציתי להטביע את חותמי. בבית הספר היה בית מלאכה והתחלתי לתכנן של מכונות שיכולות להמיר אנרגית שמש. זה היה אחד השרטוטים שלי ובית המלאכה איפשר לי לממש את החלום. זה היה המנוע הראשון שלי והייתי כה נלהב מזה שהמשכתי לתכנן דברים שונים, ואז לקחתי את התוכניות האלה ופרסמתי מודעות בפופולר מכניקס שעלו לי 25 דולר ואנשים מכל ארצות הברית שלחו לי 4 דולר לתכנית, ובמהלך כל שנות התיכון שלי מכרתי 10 אלפי תוכניות שעזרו לשלם עבור האוניברסיטה, ולמעשה אולי עזרו לי להתקבל לאוניברסיטה הטכנולוגית בגלל התוכניות האלה.

ואז ראיתי את הבוגרים כאן וראיתי את מערכות הסטריאו שלהם שלא יכולתי לקנות אבל רציתי זוג רמקולים טוב יותר, וכמובן האוניברסיטה עזרה לי. היה בית מלאכה במכון, והיו קורסים שיכולתי לקחת אז התחלתי לבנות את הרמקולים שלי. בניתי זוג ואז מישהו רצה גם, ומרצה רצה גם, וכך לפני שידעתי היה לי עסק מתפתח של רמקולים ומכרתי אותם לא רק באוניברסיטה אלא בכל פסדינה.

ואז שסיימתי אוניברסיטה ב 1981 .. הנה תמונה שלי לפני 32 שנים,.בחודש הראשון לאחר מכן היה החודש בוא שווק הפי סי הראשון והלכתי עם החסכונות שלי ללייק אבניו וקניתי את המחשב הראשון שלי תמורת 5000 דולר ללא כונן קשיח ומוניטור, ועם אחי לארי למדנו איך לתכנת … התחלנו לייצר תוכנות .. בתחילה לנהל את העסק שלי עסקי הרמקולים שלי ואז החברה שהקמנו ליצירת תוכנות הייתה החברה הראשונה שנרכשה עי חברה אחרת, וזה נתן לי את הטעם של איך זה להקים חברה ואז למכור אותה למישהו שייקח אותה קדימה.  

אחרי שמכרתי את החברה הזאת, בני שהיה בן 5, גרם לי לרצות לייצר תוכנות עבורו בכדי שיתאהב בללמוד. התחלתי עוד חברה בשם הרפתקאות הלימוד. הקמנו אותה ומכרנו אותה גם כן ואחרי שמכרנו אותה הייתה לי הבנה של איך זה להקים חברה.  מה קורה כשאתה אוסף קבוצת חברים, במקרה הזה אחי ואחותי ואחרים שהכרתי באוניברסיטה. אתה משחרר פוטנציאל אנושי כשאתה יוצר חברת הזנק, כשאתה חולק עם אחרים. זה לא יאומן איזה אנרגיות אתה משחרר, כשלאנשים יש חלק בהצלחה ובכישלון של משהו שעושים יחד כצוות, וזה גרם לי לרצות לעשות את זה בממדים גדולים יותר אז התחלתי חברה כאן, שהיא למעשה עסק ליצירת עסקים. זה אינקובטור שבו אפשר להקים הרבה חברות ובמהלך 17 השנים האחרונות,  התחלנו יותר מ 100 חברות, התחלנו חברה כמעט כל חודשיים ואנו מביאים צוותים של אנשים ביחד עם רעיונות שלהם או שלנו. וזה כל כך מלהיב לראות אנשים שבאים לעבוד ביחד על פרויקט שהם יכולים להרוויח ולהשאיר חותם”

ג’ון באטל – מחבר הספר החיפוש:

הוא לא המציא את הרעיון של שלם לפי הקלקה והמודל של המכרז על המחיר, אבל הוא שיכלל אותו  וזה הפך מודל עסקי שהיה כנראה מאוד עצמתי ולמעשה משך את עולם האינטרנט החוצה מהתחתית של 2001 עד 2003  וסיפק את התשתית למה שהיום הצמיח גל של חדשנות וחברות חדשות שהמודל העסקי שלהם הוא “בו נקים את האתר ונספק שירות חינמי וברגע שיהיה בו תעבורה גדולה ואנשים יאהבו את התוכן נכניס מודעות אישיות” ונשתמש בזה עד שיגיע רעיון חדש.

בתקופת הגידול המהיר גוגל הציגה מספר מוצרים בהם ג’ימייל,  גוגל דוקס, גוגל דרייב, דפדפן כרום, רמקול חכם, מכוניות אוטונומיות ועוד גוגל הוא מנוע החיפוש החזק והפופולרי ביותר בעולם שמעבד יותר מ 40 אלף חיפושים בשנייה [2019] כלומר 3.5 מיליון חיפושים ביום 1.2 טריליון בשנה

ג’ון באטל – מחבר הספר החיפוש:

בוא נבדוק מה המטרות של גוגל.. לארגן את המידע בעולם ולהפוך אותו לנגיש. השנים הראשונות לעלייתה של גוגל לשליטה לימדה אותנו .. אם משהו הוא בעל ערך הוא צריך להיות באינדקס של גוגל, מה יקרה אם כל העולם יהפוך לאינדקס ?

מכאן מגיעה התפיסה של מערכת הפעלה מבוססת רשת …  אני שומע צחקוקים .. אתם זוכרים את ההצלחה של מיקרוסופט למחשב על כל שולחן עם חלונות על כל אחד, השלב הבא בהתפתחות המחשב הייתה כמובן לחבר בין כל המחשבים .. רשת האינטרנט.. אבל מה אחר כך? לדברי רבים הרשת הופכת להיות מחשב אחד גדול, היורש של חלונות מבית מיקרוסופט, בבעלות אף אחד אבל בשימוש של כולם .. והרשת היא גם בתהליך של התחברות להכל מחשב שולחני, טלפון נייד, מכונית או מפתחות .

כלומר, כך אומרת התאוריה, גוגל היא במצב הטוב ביותר לספק שירותים ברשת ולכן לנצח וכשמדובר בשירותים בהיקף ענק אין מתחרה למנוע חיפוש  – יש!!! רשתות חברתיות, תשאלו את צוקרברג – המשימה של גוגל לארגן את הידע האנושי ולהפוך אותו לזמין הופך את החברה ללא פחות מספק כל התכנים והשירותים משירותים בסיסיים כמו מעבד תמלילים או גיליון חישוב אלקטרוני, הלחם וחמאה של מיקרוסופט, לשירותים עתידיים  כמו וידאו לפי דרישה, אכסון מדיה אישי, למידה מרחוק. הרבה מומחים מאמינים שבעתיד הקרוב נאגור כמעט כל תוכן דיגיטלי שאפשר על פלטפורמה ענקית אחת שלגוגל יש גישה אליו.

מה יכול להפיל את גוגל? זאת השאלה הפתוחה הגדולה של גוגל, לדעתי, אם מסתכלים על הלחצים על חברה ציבורית, במונחים של איפה יש את האפשרויות לעשות יותר כסף, או אם נהייה קשה יותר לעשות אותו, איך אפשר להגדיל ולהגן על שולי הרווח.  אחד המקומות הוא לדעת יותר על המשתמש ולקחת את המידע הזה ולעשות דברים עם זה שיכולים להיות, או לא, מותרים, או אולי מותרים אבל לא ידועים למשתמש זה לדעתי הפוטנציאל הגדול ביותר למעידה – חוץ מבעיות ניהול  – שאני חושב שיש לגוגל. אחד המנהלים אמר לי לא לציתות – אל תשתמש בשמי, אנחנו סיפור אחד רע מלהפוך להיות האח הגדול. וגוגל מאוד מודעת לסכנה הזאת. אני בספק שהם יעשו משהו טיפשי כזה.  אבל העובדה שהם כבר לא 30 או 300 עובדים יותר זה 3  5  10 אלפים עובדים שאי אפשר לשלוט עליהם, ולא משנה כמה התרבות הארגונית שלך טובה כך שאני חושב שהפוטנציאל להיכשל בכך הוא גדול מאוד.

על גוגל ללא תחרות ב 1996: אני חושב שחשוב להבין שאין 4 מתחרים חשובים לחלונות כמו לגוגל [1996], וזה הבדל מאוד מאוד גדול. אם גוגל תעשה משהו מרושע עם המידע שלי אתחיל להשתמש ביאהו או אסק ג’יבס או מיקרוסופט, וזה קל מאוד עבורי לעבור, אבל אם אני שומע שמיקרוסופט נתבעת ע”י המדינה, לא יהיה זה קל עבורי לעבור למק או לינוקס, זה קשה וגם יקר בכסף ובזמן ורק העובדה הזאת מונעת מגוגל להיות ישרים, לפחות בינתיים  .

לעמוד הראשי