בי בי אס ו אי או אל

בי בי אס

הרבה לפני “אי או אל” ו”אם אס אן” “פייסבוק” ו “גיאוסיטיז”,  והרבה לפני הביטוי אוטוסטרדת המידע היו לוחות מודעות אלקטרוניים או, “בי בי אס”,  תוכנה שרצה על המחשב, ומאפשרת למשתמש לחייג ולהתקשר עם אחרים במחשב רחוק. השימוש היה להודעות, משחקים, דיונים בנושאים משותפים, ושיתוף קבצים  “בי בי אס” הקדים את האינטרנט לפני מה שהוא היום, ה  WWW

וורד כריסטנסן – הוגה ה בי בי אס :”ינואר 1978 .. מאחר וירד שלג רוב הלילה, ולא יכולתי לצאת לעבודה התקשרתי לראנדי זוס, ואמרתי: יש את המזכירה האלקטרונית במשרד למה לא נשתמש בקו הזה ונבנה עליו מערכת שהחברים יעלו הודעות ראנדי זוס – הוגה ה בי בי אס: כל ה “בי בי אס” נוצר עבור המועדון שלנו לקבלת הודעות … וזה עבד ולאן שזה הלך משם .. טוב”

לון סיידמן- כתב: “מערכת ה “בי בי אס” הייתה מאוד אזורית .. למרות שהייתה מחוברת לרשת העולמית. הכל היה מבוסס על אזורים גאוגרפיים. היו לנו אזורי חיוג שאפשרו חיבור חינם באותו אזור.”

“כשהרמתי את השפופרת וחייגתי עם החוגה המגוחכת הזאת להגיע סוף סוף למספר אחרי שנשמע צליל התפוס כמה מאות פעמים .. וסוף סוף צליל”

פן מספרת: “ואז הוא אמר, את יכולה לדבר עם אנשים דרך המחשב .. אמרתי, לא והוא אמר בואי אלי, ובאתי, והוא התחיל לחייג ובאותו הרגע נלכדתי ברשת”

“לא תאמין כמה רומנים התחילו ברשת שלנו, והיו כמה הצלחות  של אנשים שהתחברו, הכירו ברשת”

ג’יימס וליז דניאל: “הייתי בן 24 .. ואני הייתי בת 40 .. אז, היינו בקשר לפני כן ברשת  לפני שנודע לי על הפרש הגילאים, אם הייתי יודעת, לא הייתי שוקלת  קשר רומנטי .. בגלל, טוב אתה יודע .. אבל כשזה נודע לי .. טוב נו אז”

קהילות

ב ביילינג: “בימים של ה “בי בי אס”, אם לחבר בקהילה הייתה בעיה, היא הייתה של כולם כשמישהו עבר תקופה קשה .. לא היה שכיח שחצי מהחברים ברשת יופיעו בביתו .. כשהם מביאים אוכל שתיה ומוזיקה, ובו נתחיל מסיבה  .. ונשמח אותך”

ג’ון לארימור: “הרעיון להתחיל לוח מודעות כבסיס לקשר חברתי עבור הקהילה הגאה נראתה כרעיון טוב.. אימי נפטרה והשאירה לי כמה אלפי דולרים וחיפשתי לעשות עם זה משהו אצילי .. וחשבתי שלוח כזה הוא רעיון מוצלח ואכן  זה התגלה ככזה .. זה התפשט כשריפה בשדה קוצים באזור  וזו הייתה “הדרך” להתקשר עם אחרים בקהילה במשך הרבה שנים”

הסבר על ה בי בי אס

לון סיידמן- כתב:

“כך זה נראה.. היה מסך מסוף, כמו זה של דוס .. ואני מראה לכם כמה דוגמאות של גרפיקה שעיטרה את מסכי ה בי בי אס וזה אכן נראה מגניב .. והרבה יוצרים עבדו לדחוף את הטכנולוגיה הכל כך מוגבלת” …

“משך זמן ההתקשרות היה מאוד יקר .. כיוון שהיה בד”כ רק קו אחד ואם מישהו היה מחובר, אף אחד אחר לא יכול היה להתחבר באותו הזמן כך שהגבלת השימוש למשתמש הייתה מאוד חשובה ואפשר היה לתגמל משתמשים עבור התנהגות טובה,  למשל עזרה ב בי בי אס” …

“לממשק ברוב ה “בי בי אס” היו ארבעה אזורים .. אזור המסרים  שחלקו היה ציבורי .. וחלקו מקומי.. וחלק אחר התחבר לרשת עולמית ועליו מאוחר יותר .. אלה חיברו את ה “בי בי אס” השונים ביניהם. היה דואר אלקטרוני .. שהיה מוגבל למערכת שאליה היית מחובר זה לא כמו היום, שזו רשת עולמית .. למעשה היה צורך להתחבר למערכת  שבה היה הדואר .. לקרוא את הדואר שם .. ומשם לעבור לבא אחריה”

“המערכת עבדה כך: בהקשה על מקש  ה R היית מקבל מסך עם  הודעות טקסט המערכת זכרה את מסר/מסמך האחרון שקראת והציגה רק את המסרים החדשים” 

“הרשת שדיברתי עליה קודם “פידונט” הייתה מדהימה .. הכי מעניינת למעשה. מה שקרה, שמערכות ה “בי בי אס” העצמאיות האלה החלו להתפשט, ובגלל עלות התקשורת לאזורים מרוחקים, המשתמשים היו מוגבלים לסביבתם הקרובה. אבל מפעילי המערכות האלה הכירו אחד את השני .. כך שעם הזמן הם הקימו רשת חובקת עולם”

כלומר המחשבים היו מחוברים לרשת עולמית מ 1984 .. הבעיה: איך להעביר מידע בין ה “בי בי אס” השונים .. וזה היה החידוש

בן בייקר – מראשוני ה בי בי אס: “טום ואני שוחחנו בטלפון .. מוכרחים להתגבר על  הבעיה האזורית יהיה מדהים אם ה “בי בי אס” יוכלו להתקשר אחד לשני “.. טום ג’נינגס – הוגה ה בי בי אס: “להחליף מסרים בכל ארצות הברית, למעשה שני מכשירים מחוברים מחוף לחוף”

בן בייקר – מראשוני ה בי בי אס: “טום ג’ניגס התחבר לילה אחד .. והעלה תוכנת “בי בי אס” חדשה ליצירת רשת תקשורת עולמית. ג’ון מדיל מפעיל בי בי אס: איך זה התפשט אחרי זה .. עלינו משתי מערכות לכמאה חמישים בפחות מחצי שנה”

מספר החיבורים   1984, 132 חיבורים… 1995, 35787 חיבורים.

לון סיידמן- כתב:

“המערכות האלה התחברו בתהליך של הדהוד .. שבה ה “בי בי אס” שלי בסוף הלילה התקשר למרכזיה שמעל בהיררכיה .. ושלחה אליה מסרים ממני ..  והיא בהמשך שלחה את המסרים למרכזיה מעליה .. וכל אלה התפשטו ברשת ל “בי בי אסים” בכל העולם .. כך שתוך יום או יומיים, מסר מכאן עשה סיבוב שלם וחזר לכאן”

“כתובת הפיידונט שלי היא ……. והמספרים האלה הם הכתובת שלי לקבלת מסרים בחזרה בדומה להיום וכתובת ה איי פי … כך גם עבדה רשת פיידו”

אריק גרין מספר: “ההתעניינות השתנתה מחובבי מחשב, למשתמשי מחשבים ..  ראנדי זוס – הוגה ה בי בי אס: “יכולת לקנות מחשב/שרת .. להוריד את התוכנה מחבר .. והנה אני מפעיל בי בי אס ….. לא, הם לא היו חייבים לדעת דבר. כל שהם היו זקוקים לו זה קו טלפון, והם יכלו להגיד שהם מפעיל מערכת בי בי אס  …זו הדרך להתעשר בקלות … תקים “בי בי אס” .. כל שאתה צריך זה לקנות מחשב .. אז בערך 5000 דולר .. לחבר אותו לטלפון  ואנשים יתקשרו למחשב שלך וישלמו לך כסף תמורת זה, אתה לא זקוק לשום מיומנות, רק קו טלפון ומחשב … דייב מקלור: “לא  .. עצרו .. חכו .. זה לא כך בכלל .. אתה צריך ידע נרחב ביותר במחשבים …מה שמישהו גילה זה … אם אתה מעלה כמה תמונות של אנשים ערומים .. לרשת ויש לך מדור תחת הכותרת “סקס” .. אנשים ישלמו כסף להגיע לזה”

ג’אק ריקארד – עורך הירחון בורד-וואטש: “אם יש לך מוצר, ומאה אנשים נותנים לך 10 דולר, ואז אלף איש נותנים לך 10 דולר זה בטח שווה משהו .. אחרת למה? .. אם יש לך מוצר חופשי ואין ממנו רווח ואתה לא יודע כמה אנשים משתמשים בזה .. מה זה בעצם”

סוף עידן ה בי בי אס

סוילנט – תוכנות בי בי אס: “אחרי שגילית את האינטרנט .. גם בזמן שה “בי בי אס” היו בשיאם .. ידעת שהאינטרנט הוא העתיד”

פובאז – מפעיל בי בי אס: “יום אחד וראיתי מישהו משתמש בנטסקייפ 1 .. שאלתי: מה זה? .. זה לגלוש ב ווב אמרתי: מה? .. והוא אמר: אל תגיד שמעולם לא גלשת באינטרנט אמרתי: לא .. מה זה? … או אלוהים !!  וקראתי לחברים .. יש כאן גרסת אינטרנט שלנו”

פראנק לה רוסה תוכנות בי בי אס: “מיד אחרי כנס ה “בי בי אס” ב 1995, הכל החל להתפרק .. לא מכרו יותר ציוד לא הייתה לנו מספיק תעבורה עבור שני טלפונים .. ואז לא הייתה גם עבור אחד, וזה היה יום עצוב ביומן שלי”

דייב מקלור:

“מתוך האפר של המערכות האלה צמחו כ 5000 ספקי אינטרנט”

“אנחנו חושבים שספקי האינטרנט צמחו יש מאין .. “אם אס אן”  ו”פרודיג’י” .. אבל זה לא כך”

בשנות ה 90 ותחילת האלפיים נחשבה “אי או אל” עבור רבים כמלכת המדיה  בזמנו, החברה הייתה נטועה כה עמוק בתרבות האמריקאית, שהיא הייתה “הכוכב” בסרט הרומנטי משנת 1998 .. “יש לך דואר” בו כיכבו טום הנקס ומג ראיין ..

“אני מדליקה את המחשב שלי .. אני מתחברת .. ונשימתי נעצרת  עד שאני שומעת שלוש מילים קטנות  …יש לך דואר”

בשיאה, בדצמבר 1999, “אי או אל” הייתה שווה 222 מיליארד דולר אבל הכניסה של הפס הרחב באינטרנט ופיצוץ בועת הדוט קום, צימקה את הענק הזה לצל של עצמו.  “אי או אל” נולדה ב 1983 לא כספקית אינטרנט אלא כעסק למשחקי מחשב, העסק נכשל .. ונולד מחדש כ”קואנטום שרותי מחשב” רק בשנת 1991 היא הפכה ל “אי או אל”, בכוונה להנגיש את האינטרנט לכלל, לא רק לאקדמאים.

סטיב קייס הבעלים של אי או אל: “כשהתחלנו מעט מאוד אנשים היו מחוברים לרשת, אז מודמים לא הותקנו במחשבים, כי היצרנים לא חשבו שהמשתמשים ירצו להתחבר לרשת, מאחר והשימוש בה היה מאוד מסובך. הוא דרש ידע טכני .. כך שהמטרה שלנו הייתה פשטות, איך אתה מייצר ממשק גרפי שקל לשימוש, שכל אחד יוכל להשתמש בו.”

הקמפיין הצליח ועד שנת 2000 מספר המנויים תפח מ 200 אלף ל 25 מיליון באותה שנה “אי או אל” הכריזה על רצונה לגדול סטיב קייס הבעלים של אי או אל:  “אנחנו שמחים שכולכם אתנו כאן, כשאנו מכריזים על מיזוג לחברה עולמית בעידן האינטרנט .. אי או אל – טיים וורנר ” רכישתה של “טיים וורנר” בידי “אי או אל” עלתה מעל 160 מיליארד דולר .. אחת הגדולות בהיסטוריה  .. סטיב קייס הבעלים של אי או אל: בזמנו זה נראה רעיון טוב.. מצד “אי או אל” .. “היינו זקוקים לגישה לפס רחב ו”טיים וורנר” הייתה המפעילה הגדולה ביותר של כבלים, וגם החזיקה ב “סי אן אן”, “איטש’ בי או”, ורשת אנימציה, כלומר צד התוכן והפס הרחב ומצד “טיים וורנר” הם קיבלו מסלול ישיר לאינטרנט ולעתיד הדיגיטלי  וכך חשבנו שהשילוב של שנינו הוא שילוב מנצח”

אבל הדברים לא הסתדרו … עם התפוצצות בועת הדוט קום  המודל העסקי של “אי או אל” שהיה מנויים לאינטרנט טלפוני והכנסה ממודעות , אלכס שרמן סי אן בי סי: “אבל כשיצא האוויר מבועת הדוט קום ב 1999-2000  כל החברות ששילמו ל “אי או אל” פשטו את הרגל, כולן. וכך הכנסות החברה בסדרי גודל של מיליארדים נחתכו בחדות”

“תחשבו על שנות ה 90 .. אז התחברת עם מודם הטלפון  ואפשר היה להישאר מחובר 5 שעות .. לשרת ה “אי או אל” שלך .. ללא תשלום נוסף עם כניסת האינטרנט .. החלה תחרות .. ואנשים רצו פס רחב .. המשמעות  שהיית צריך לעשות עסקה נפרדת עם ספקי הפס הרחב ..  לא לקח זמן רב .. אחרי המיזוג .. שציבור החל עובר לפס רחב”

ב 2002, “אי או אל” הודיעו על הפסד של 99 מיליארד דולר.. ההפסד הגדול בהיסטוריה.. ובשנת 2006 “אי או אל” התקשתה להתמודד עם ה ווב עם 113 מיליון מבקרים ,”אי או אל” היא השנייה אחרי “יאהו” במספר הכניסות לאתר אבל 18 מיליון הלקוחות שלה החלו נוטשים בהמוניהם את החיבור האיטי שלה לטובת הפס הרחב… ב 2015 חברת הסלולר “וריזון” הכריזה על רכישת “אי או אל” ב 4.4 מיליארד דולר.

טים ארמסטרונג – מנכ”ל: “בתקופה זו קרו כמה דברים חשובים בתעשייה  .. אחד מהם היה שהמכשירים הניידים השתלטו, ומעל 50 אחוז מהתעבורה באינטרנט הייתה שם.. שנית, מאגר נתונים היה מאוד חשוב נהגתי לומר שנתונים הם הדלק של הכלכלה החדשה בעיקר בנתונים של המכשירים הניידים אני חושב שהמותג “אי או אל” ייזכר כאחד הבולטים בתקופה הזו,  בזמן השינוי המדהים ביותר בתולדות האנושות “

אלכס שרמן סי אן בי סי: “אני חושב ש אי או אל ירשמו בהיסטוריה כחברה גדולה שעבר זמנה והיא מתרחקת לעבר השקיעה.”

נטסקייפ נגד מיקרוסופט

המצאת הדפדפן בידי טים ברנרס לי

אין מקום מתאים יותר למפץ הגדול מאשר סרן בשוויץ  תאמינו או לא, זה המקום בו החל הפיצוץ הגדול של האינטרנט כאן בג’נבה, החלה פריצת הדרך באינטרנט, ה WWW, בידי מתכנת אנגלי בשם טים ברנרס לי

רוברט קרינג’לי – יוצר הסדרה נצחון החנונים: “הוא חיפש דרך כיצד להעביר מידע ממחשב כאן, למשתמש כאן והשאלה הייתה איך ..”

רוהיט חר: “המפתח היה, “כתובת משאבים אחידה” … טים ברנרס לי – הוגה ה WWW :  “אפשרות להצביע על כל פרט מידע באינטרנט העוצמה של קישור אינטרנט היא ביכולת לחבר בין כתובת למשאבים כל משאב שנמצא על מחשב ומחובר לרשת .. יכול לקבל כתובת, ואפשר להגיע אליו בקישור”

סנטור ריק וואוצ’ר, הצעת החוק שלו לפתיחת האינטרנט לציבור: “הרשת העתידית הזאת… תחבר בתים, בתי ספר, ועסקים הרשת הכלל עולמית העתידית הזאת … של קול, וידאו, ונתונים .. תחבר בתים, בתי ספר, ועסקים”

מארק אנדריסן יוצר הדפדפן הציבורי הראשון מוזאיק:

“האינטרנט באותו זמן היה רק לחנונים חוקרים ואקדמאים שלא היה מוכר לציבור, אבל היה כה יעיל, שחשבתי שכולם צריכים להשתמש בו  בסתיו 1993 החנונים של אילינוי הפיצו את דפדפן  “מוזאיק” ברשת ואפשרו הורדה חופשית שלו ..  תרומה לאנושות”

“הודעה ראשונה הופיעה ב”קבוצות היוזנט” .. חיפשתי מתנדבים לניסוי וקבלתי 12 תגובות, אליהם הדפדפן נשלח – שימו לב ל 12 השליחים .. ואז זה התפשט משם מ 12, למאה, לאלף, לעשרת אלפים, למאה אלף, למיליון בפברואר 94 קבלתי דואר מג’ים קלארק .. אני רוצה להקים חברה .. תצטרף?  אז אמרתי .. זה מעניין”

ג’ים קלארק יזם הדפדפן המסחרי הראשון נטסקייפ: “הגישה שלי הייתה.. יש היום 25 מיליון ברשת .. כמיליון מהם משתמשים ב”מוזאיק”  אפריל 94, ויש עוד 24 מיליון שרוצים מוצר כזה.. ומאחר ונראה שהיקף הרשת מכפיל את עצמו בערך כל שנה וחצי  אז עד שנגמור לפתח את המוצר הם יהיו 50 מיליון “

מארק אנדריסן יוצר הדפדפן הציבורי הראשון מוזאיק: בלילה של ההפצה, התקנו בחדר הישיבות, מחשב לצפות בהורדות ויצרנו אפקט של ירי תותח בכל הורדה .. תוך זמן קצר זה נשמע כמו מלחמה

סטיב באלמר – מיקרוסופט מספר: “לנו היה חשוב לסיים את חלונות 95, בו לא יכולנו להתקין דפדפן מובנה לא מכיוון שנרדמנו .. ולכן הדפדפן לא קיבל את מלוא תשומת הלב והאנרגיה”

ב ג’ון היילמן – כתב ומגיש: תחילת 1994 היה הרבה “באז” על הרשת ונטסקייפ, בייחוד בקרב מגויסים חדשים מהאוניברסיטאות למיקרוסופט…  בתגובה לקריאות שלהם ביל גייטס יצא לגלוש ברשת. זה היה לילה ששינה את מיקרוסופט .. ואת תעשיית האינטרנט

ביל גייטס:  “כתבתי תזכיר בעבר בשם גאות האינטרנט … אמרתי לכם בעבר שאני חושב שהאינטרנט הוא בעדיפות .. עכשיו אני אומר … ה .. עדיפות”

ג’ון היילמן – כתב ומגיש: “הוא הכריז שהרשת היא: הדבר החשוב ביותר מאז המחשב האישי ועל נטסקייפ ..זה מתחרה חדש שנולד ברשת .. ושמיקרוסופט חייבת להביס, כלומר להרוס עלייתה של..  מיקרוסופט השאירה שובל של גוויות בדרך. לוטוס, וורד פרפקט, בורלנד, נובל, אפילו אי בי אם הגדולה הורדה על ברכיה” 

גארי ריבק עו”ד נטסקייפ: “התוכנית העסקית של נטסקייפ הניחה שמיקרוסופט תציית לחוק או שהיא תאלץ לציית לו .. זה לא הערכה מופרכת .. כי אם אתה מקים עסק אתה לא מצפה שהמתחרה שלך ילך ללקוחות שלך ויאיים לסגור אותם אם הם ימכרו את המוצר שלך.. ואתה יודע מה .. זה בדיוק מה שהם עשו”

ג’ון היילמן – כתב ומגיש: “שפגישת מיקרוסופט – נטסקייפ התקיימה כאן אין  מחלוקת אבל מה שקרה בה מאחורי דלתות סגורות ..נשאר נושא לוויכוח מר .. גרסת מיקרוסופט היא כזו”

ט ר ריידן – מיקרוסופט: “הגענו לשם ביוני 95 .. והייתה לנו שיחה ערה על איך נעבוד עם נטסקייפ על שרתים .. איך וורד יעבוד על נטסקייפ  שיחה לבבית שנמשכה 6 שעות, כל היום זה היה מעניין .. הרגשתי שזו שיחה קולחת וחברית ” …  

היי, זה לא נשמע כל כך רע .. אבל גרסת נטסקייפ היא מעט שונה

גארי ריבק עו”ד נטסקייפ:  “הם באו לפגישה עם הצעה .. אני מנצח ואולי אתם בפנים או, אני מנצח ואתם בחוץ ..אלה שתי הברירות  משהו כמו סצנה מה”הסנדק” .. נטסקייפ קבלו הצעה שאי אפשר לסרב לה “

ט ר ריידן – מיקרוסופט: “הייתי תינוק .. אני ושאר החברים.. נו באמת איומים נוסח “הסנדק” .. זה אבסורדי “

לו מונטולי – נטסקייפ: “למעשה הם אמרו, נקנה את העסק שלכם במיליון דולר קבלו או תדחו .. כי אם תדחו פשוט נעתיק את הכל”

ג’ים קלארק יזם הדפדפן המסחרי הראשון נטסקייפ: “אני זוכר שבזמן הפגישה חשבתי שזה לא חוקי “

ג’ון היילמן – כתב ומגיש: תוך שעות מהמפגש נטסקייפ הורתה לגרי ריבאק להודיע למשרד המשפטים על מה שקרה ולסלול דרך לתביעה כנגד מיקרוסופט

ט ר ריידן – מיקרוסופט: ל”מה נטסקייפ הביאה לפגישה עו”ד שמתמחה בתאגידים .. את גרי ריבאק האגדי מי שידוע ברדיפת מיקרוסופט במשך שנים .. למעשה “תפרו” לנו תיק. הישיבה הייתה מלכודת”

מרי מיקר מורגן סטנלי השקעות: “התבוננתי בבגרפים שלנו עבור נטסקייפ והערכתי שיש סיכוי שנטסקייפ תהפוך לחברת התוכנה עם קצב הגידול הגבוה מעולם מארק אנדריסן יוצר הדפדפן הציבורי הראשון מוזאיק: “ג’ים קלארק החל דופק על השולחן .. אנחנו חייבים לצאת לבורסה, וכולם בחדר חשבו.. באמת? .. אתה בטוח”

ג’ים קלארק יזם הדפדפן המסחרי הראשון נטסקייפ: “הייתה תחושת דחיפות בלתי רגילה כשהתחלנו .. כי כולנו ידענו שדפדפן  אינו מסובך לתכנות”

אנדריסן שחקן – מתוך הסדרה של נשיונל גאוגרפיק “עמק הבום”: “זה ג’ים קלארק, הוא השקיע 3 מיליון דולר בנטסקייפ  ולכן הוא רוצה לצאת לבורסה .. בכדי להחזיר את ההשקעה מהר, כדי שיוכל לרכוש יכטה רובוטית ענקית זה ג’ים בארקסדייל .. המנכ”ל .. מאוד מנוסה בעולם הלא טכנולוגי, שיודע איך הנפקות עובדות .. ואיזה אמות מידה צריך להשיג לפני הנפקה..

ג’ים קלארק שחקן: “אתם רוצים לדבר על עובדות .. על נתח שוק.. איך זה בזמן שאנו מדברים 15 מיליון משתמשים באינטרנט .. חצי מאוכלוסיית קליפורניה יש 5 מיליארד אנשים שחיים בכדור הארץ .. אנחנו רק מגרדים את הקליפה גם אם מיקרוסופט תכנס לשוק .. אנחנו מסתכלים על שוק ענק וגדל ההנפקה תיתן לנו אפשרות להתרחב ולהתפתח”

מרי מיקר מורגן סטנלי השקעות: “הייתי באולם המסחר וניגשתי לדבר עם הברוקרים שלנו  והם למעשה עצרו אותי, ומנעו ממני להתקרב .. ושאלתי מה קורה והוא אמר, יש המון התעניינות ונפח במסחר .. והם זקוקים להתמקד”

מתוך הסדרה של נשיונל גאוגרפיק “עמק הבום”: “מרי מה זה אומר .. ראשית אל תשאיר אותי על הקו .. ושנית תרענן מסך שבעים ואחד דולר .. למניה .. אתה צוחק ..”

ג’ים קלארק יזם הדפדפן המסחרי הראשון נטסקייפ: “יש בזה מעט אגו  כשהקמתי את סיליקון גרפיקס, החברה הראשונה שלי, באותם ימים אנשים חשבו שאני מזליסט זה היה נושא אגו רציתי להוכיח שאני לא רק מזליסט “

אריאנה הפטיגטון – עורכת ומולית: “ההנפקה של נטסקייפ שינתה את הכל .. לא צריך 4 רבעוני רווח צריך רק מוצר מהמם, סיפור מדהים .. ויזם שהוא כוכב רוק .. ואתה מסודר”

ג’ון היילמן – כתב ומגיש: “בנטסקייפ התחילו לחשוב כבלתי מנוצחים, הם התייחסו אפילו אל שותפים בזלזול וביחס לאויבים שלהם .. ביחוד אחד .. הם הפרו את החוק הבסיסי בעמק, אל תעיר את הענק”

הארדי פרטובי – מיקרוסופט: “חלונות הולכת להפוך לשק של באגים .. היה אחד הציטוטים הידועים הציטוט של אנדריסן, היה כמו לקלל את אימו של ביל גייטס

ט ר ריידן – מיקרוסופט: “התקשרתי למנהל בנטסקייפ, ולמעשה נאמר לי להתחפף וואוו .. כל חברה אליה אני מתקשר .. וואוו, מיקרוסופט מתקשרים”

ג’ון היילמן – כתב ומגיש: “עם המונופול שלה .. חלונות .. מיקרוסופט שלטה בבסיס שעליה כל התעשיה עלתה או ירדה ובמשך שנים לא היה אחד שחשב שניתן לערער על מעמד זה אבל עכשיו האויבים הרבים של גייטס התחילו לדמיין עתיד אחר עתיד בו הדפדפן יהווה אלטרנטיבה, שבה אפשר יהיה, לבצע את כל הפעילות שלך במחשב ברשת ..”

מיקרוסופט ארגנה במהירות מסיבת עיתונאים בסיאטל

ביל גייטס: זה היה בעצם גנרל ימאמוטו שאמר .. שהוא חושש שהם העירו את הענק הישן

ט ר ריידן – מיקרוסופט: “זה היה כל הידיים על ההדק .. זה לא סתם .. אנחנו חייבים להרוס את נטסקייפ”

רוברט קרינג’לי – יוצר הסדרה נצחון החנונים: “כשהענק התעורר זו הייתה התוצאה .. הדפדפן של מיקרוסופט, האקספלורר מוצר שנוצר במטרה להתחרות בנטסקייפ .. מצחיק, נכון דומים אבל ב 1996 היה הבדל גדול בניהם .. נטסקייפ על למשתמש עסקי 49 דולר אקספלורר היה חינם”

וביל גייטס: “כמה אתה חושב שנחייב עבור זה? כמו כל דבר אחר, כלום .. זה עסק ממש טוב”

ג’ון היילמן – כתב ומגיש: “אז אולי, רק אולי,  טעית כאשר הערת את הענק .. אולי היית צריך להיות פחות תוקפני”

מארק אנדריסן יוצר הדפדפן הציבורי הראשון מוזאיק: “אם אתה רוצה להציג את זה כך.. זה בסדר .. תעבור הלאה”

ג’ון היילמן – כתב ומגיש: התוכנית של מיקרוסופט הייתה פשוטה .. לעקוב אחרי נטסקייפ ולהעתיק להוציא גרסה אחרי גרסה של אקספלורר ולכרסם בשוק של נטסקייפ, אחוז אחד אחרי השני

ט ר ריידן – מיקרוסופט: “אנשים שמכרו תוכנה ליצרני המחשבים האישיים .. היו כת שחורה ..כמו נינג’ות, אתה לא שואל מה הם עושים .. הם רוקמים את העסקאות האלה  והם יעשו כל מה שצריך לעשות .. לא רציתי לדעת, וגם לא אלה סביבי, למנוע מיצרני פי סי להתקין משהו אחר מלבד אקספלורר”

ביל גייטס: “בכדי לשמור על חלונות התקנו דפדפן חינם שיקדם את המוצר שלנו בנוסף ליכולות האחרות של חלונות .. היה קריטי  לאסטרטגיה שלנו וכך ההשקעה בדפדפן משולמת ע”י זה שהיא עוזרת לחלונות  וחלונות הוא מוצר די משתלם “

ג’ים קלארק יזם הדפדפן המסחרי הראשון נטסקייפ: “הם אמרו לקומפק שאם הם יפיצו את הדפדפן שלנו, הם יבטלו את הרישיון לחלונות .. קומפק לא תהייה בעסק יותר “

מתוך הסדרה של נשיונל גאוגרפיק “עמק הבום”:

סטיב קייס אי או אל – שחקן : “אם נשלב כוחות נוכל לבנות חומת אש נגד מיקרוסופט” ..הדפדפן של “אי או אל” לא מלהיב .. “הנווט” של נטסקייפ טכנולוגית מדהים אבל מבחינת תוכן !!!

אנדריסן – שחקן: אנחנו לא חברת תוכן ..

סטיב קייס אי או אל – שחקן : זאת הנקודה, אנחנו כן .. יש לכם הרבה תעבורה באתר, אבל מה יש שם כתוכן .. קישורים והודעות עיתונות “אי או אל” דורשים לקבל את התכנות ומכירת המודעות .. וואוו  וגם מושב בהנהלה

אנדריסן – שחקן: למה לא מסאג’ ונשיקת בוקר טוב  בעיקר כשיש לנו 90 אחוז משוק הדפדפנים  .. שזה ה שוק 

סטיב קייס אי או אל – שחקן : תשעים אחוז עכשיו .. אבל מיקרוסופט נושפת בעורפכם  אנחנו מנווטים את 6 מיליון המשתמשים היומיים שלנו לנטסקייפ ואנחנו החברה הידועה ביותר בעולם הסייבר 

אנדריסן – שחקן: אי או אל היא הידועה ביותר כפפירוס בעולם הדפוס  סטיב קייס אי או אל – שחקן : ומה אתה גוטנברג  אנדריסן – שחקן: ובנוסף המשתמשים שלך עוזבים בכמויות .. האם זה אומר לך משהו, כי מה שזה אומר לי, שהציבור לא מעוניין לשלם 3.95 לשעה עבור תוכן  כשנטסקייפ נותנת את זה חינם .. זה לא דורש הרבה לראות לאן זה הולך

טוד רולון מילר נטסקייפ: “חשבנו, אלוהים הנה הענק הזה .. בשירותי רשת .. שישתמש בדפדפן שלנו “

גים קלארק – שחקן: אני מעריך שהתקשרת … ביי ..  

ג’יימס בראקסדייל מנכל נטסקייפ: “בבוקר למחרת הם הודיעו שהם סגרו עסקה עם מיקרוסופט.. סטיב קייס מנכל אי או אל: חלק מזה, הם הסכימו לכלול את “אי או אל” כחלק מחלונות”

רוזאן סיינו נטסקייפ: “מיקרוסופט בפועל עשתה עסקאות ודברים שהקשו עלינו למכור את הדפדפן סטיב קייס מנכל אי או אל: נטסקייפ אכן החלה מאבדת נתח שוק, וזו הייתה נקודת מפנה במלחמת הדפדפנים טוד רולון מילר נטסקייפ: הם עשו עסקים עם המשאבים העצומים שלהם שאיתם לא יכולנו להתחרות

גים קלארק – שחקן: אתמול מאוחר בלילה .. הגענו לסיכום .. למכור את חברת נטסקייפ ל “אי או אל” 

ג’יימס בראקסדייל מנכל נטסקייפ: סטיב התקשר ואמר שהוא רוצה לדבר .. ואמר שהוא רוצה לקנות את החברה

סטיב קייס מנכל אי או אל: נפגשתי עם באקרסדייל כמה פעמים, 8-10  פעמים.. במהלך כמה חודשים ובסוף מצאנו דרך למזג בין האינטרסים שלנו

רוברט קרינג’לי – יוצר הסדרה נצחון החנונים: במאי 1998 המאבק קבל ממד חדש.. תובעת משרד המשפטים: “משרד המשפטים תובע את מיקרוסופט בניהול אסטרטגיה נגד תחרות במטרה להחזיק במונופול שלה בעולם המחשבים האישיים” ..  ההתערבות של הממשל בתעשייה שעד אז לא הייתה מבוקרת  היא  אירוע סיסמי בהיסטוריה של הרשת

ג’ון היילמן – כתב ומגיש: עכשיו כשעתיד מיקרוסופט תלוי על בלימה, האדם שהכריז על עצמו  כחזק יותר מהנשיא, ראה את החברה שלו נגררת לבית המשפט ומואשמת בכך שעברה על החוק .. והוא עצמו עובר מרתון חקירות שצולמו בווידאו

ביל גייטס מתוך הוידאו של החקירה הקלדת כאן .. חשוב … בעדיפות גבוהה .. לא .. מי הקליד גבוהה? ..המחשב ..

ג’ון היילמן – כתב ומגיש: כאן עמד האיש העשיר בעולם כפי שמעולם לא נראה, פתטי, ופאסיבי אגרסיבי  בבית המשפט הציג הממשל את טענת גייטס מכחיש שידע על המפגש ביוני 95 בין נטסקייפ למיקרוסופט  ומצהיר, לא ידעתי מה נטסקייפ עושה!  אבל אז בית המשפט הראה מייל שנשלח לבכירי מיקרוסופט שבועות לפני המפגש  בה הוא מתאר את האסטרטגיה שלו.  הוא מצוטט: אפשר לעשות עסקה טובה עם נטסקייפ  ושמיקרוסופט אולי יקנו חלק מהם .. ומוסיף .. אני מאוד אשמח לראות את זה קורה

השופט הפדרלי קובע… אשם … אשם .. אשם  והוא מציע שהחברה תפורק .. דבר שגרם לשווי המניות לצנוח ב 30 מיליארד דולר בלילה אחד 

מתוך הסדרה של נשיונל גאוגרפיק “עמק הבום”:

ג’ים קלארק שחקן: השופט ג’קסון הורה שמיקרוסופט תפורק לשתי חברות קטנות יותר בכדי למנוע ממנה להפר את החוק בעתיד   אנדריסן שחקן: אבל גי’ם, זה בעצם לא משנה, המלחמה נגמרה ואנחנו הפסדנו   ג’ים קלארק שחקן: כן, אבל ישרנו את הקרקע לחברות בעתיד   נלחמנו נגד הבני זונות האלה הרבה זמן, ונצחנו, וזה הדבר הנכון.. הצדק ניצח, ובפעם הראשונה בעסק ..זה לא גורם לך לשמוח .. שום דבר .. משהו  אנדריסן שחקן: טוב נראה אם זה יחזיק

ג’ון היילמן – כתב ומגיש: הפסיקה החזירה למציאות את צוות הפיתוח של אקספלורר  אבל זה היה קשה יותר עבור גייטס .. הוא גבה מחיר כבד מהבוס של מיקרוסופט  זה התיש אותו .. הוריד אותו .. גרם לו לחלות  באחת הישיבות, כך נאמר לי, הוא פרץ בבכי…  בסופו של דבר בערעור למרות שהשופט הסכים שמיקרוסופט עברה על החוק  הוא החליט שפסק הדין קשה מידי וביטל את פיצול החברה.

לעמוד הראשי