האנטיקיטרה

באביב שנת 1900 קפטן קונדוס וצוות שוליי הספוגים שלו מצאו מחסה מסערה ליד האי היווני אנטיקיטרה. כשמזג האויר התבהר החליט רב החובל לנצל את ההזדמנות ולצלול במים העמוקים והצלולים.

גוש המתכת החלוד הזה הזה שנמצא שם משמר את המפתח לאחת התקופות הגדולות בהיסטוריה האנושית, התקופה ההלניסטית, ואולי לאחד ההישגים הגדולים שלה.

אבל בעידן, שלמראית עין, הינה ללא מכונות וטכנולוגיה מי יכול היה ליצור מכונה כזו?

הוא חייב היה להיות מומחה במתמטיקה והנדסה, גאון שחי מאות אולי אפילו אלף שנים לפני זמנו

אדם אחד התאים לתנאי הזה – ארכימדס

קטסיביוס  הוא דמות נשכחת בהיסטוריה, אבל המחקר שלו פרץ את הדרך למהפכה , מדידת הזמן

קטסיביוס מצא כי הדרך לשפר את הקלפסירה – שעון המים של הזמן העתיק, בלהפוך זרם מים מדלדל ונחלש מכלי עם שנתות שחור קטן בתחתיתו לזרם מים קבוע ואחיד, וכך הוא ביצע את זה

ראשית הוא הוסיף מיכל מים לפני המיכל הראשי שהזרים מים בקצב מהיר יותר מזה שיצא ממנו,  כך היה המיכל תמיד מלא,  ואת עודף המים הוא הזרים למיכל עודפים, עכשיו זרמו המים מהמיכל הראשי בקצב אחיד, וכל שנותר היה למדוד את הקצב.

לצורך זה הוא התקין מיכל נוסף מתחת לזרם המים, ושם הוא התקין מצוף עם מחוג ולוח שנתות.

כאשר גובה המים עלה המצוף עלה איתו.  הייתה זו הברקה גאונית.  קסטיביוס יצר למעשה את השעון המכני הראשון.

כל אחד בעולם העתיק שרצה להבין זמן יכול היה לבוא לספריה באלכסנדריה ולקרוא בספריו אשר תארו את המכונות המופלאות שאותן בנה ואת הנושא החדש שהמציא, הידרוליקה.

הוא המציא מערכת מורכבת למדידת השעות שציינה בלבן את היום וכחול את הלילה. הוא אפילו השתמש במים להפעיל משרוקית שתשמיע קריאה אוח מכני.

הוא המשיך לפתח מערכות גלגלי שיניים מורכבות אשר אפשרו את ציון הימים בחודש ובשנה ,השעון הזה היה עכשיו לוח שנה.

ארכימדס הוקסם מההמצאות של קסטיביוס. הוא חקר את השעונים שלו וניצל את גאונותו שלו להמשיך בעבודה.

בתרבות המורכבת והמתפתחת של יוון העתיקה, היכולת לחשב את הזמנים בצורה מדויקת הפכה להיות מאוד חשובה. החברה דרשה סדר ולוחות זמנים כלומר האפשרות לציין זמן בצורה מדויקת.

המבנה הזה, שהיום ידוע כמגדל הרוחות, היה מגדל השעון הציבורי של אתונה העתיקה. בתוכו עמד פעם שעון מים ענקי ומורכב מבוסס על עבודתו של קסטיביוס.

אנחנו יודעים היום שהיוונים מדדו שעות ימים וחודשים  בתקופתו של קסטיביוס. האם יתכן שהם  החלו מתבוננים לשמיים למדוד את היקום?

אדם אחד מאמין שהתשובה נמצאת במנגנון גלגלי השיניים של האנטיקיטרה.

ב 1951 פיזיקאי אנגלי דרייק דה סולה פרייס החליט לבדוק ולבחון את המנגנון בפרוטרוט בפעם הראשונה. בעזרת הפיתוחים החדשים בקרני רנטגן הוא יכול היה עכשיו לראות את מה שהחוקרים לא יכלו לראות 50 שנה קודם.

מבעד לחלודה הוא נדהם לראות מכונה מורכבת כל כך עד שאפשר היה לחשוב שהיא מודרנית.

הוא חייב היה לגלות למה היא שימשה. על שאריות תיבת העץ שבו היה המתקן נחרטו כמה שורות שסיפקו עוד כמה רמזים מפתים.

באמצעותם דה סולה פרייס פיתח תאוריה ובנה דגם שהראה איך הוא חשב שמתקן האנטיקיטרה עבד.

הוא הבין שהאנטיקיטרה היא מכונה מורכבת לחישוב היחסים בתנועת השמש והירח. נראה גם שהיא הראתה את ימי החודש ביחס לפני הירח.

הוא האמין שבחזית המתקן, חוגת ברונזה הצביעה על הימים ועל מצב השמש והירח חוגה מאחור ציינה את החודשים, כנראה במבנה של שניים עשרה חודשי השנה.

חוגה נוספת מאחור הראתה מחזור של 47 חודשים או ארבע שנים. דה סולה פרייס קרא למתקן מחשב לוח שנה.

בעולם העתיק מכשיר כזה היה יקר מפז. היכולת להראות את תנועת השמש והירח בשמים היה כמו להתבונן לתוך מוחם של האלים.

יתכן והאנטיקיטרה היא העתק מאוחר של  אחת מהמכונות שארכימדס בנה.

דה סולה פרסם את ממצאיו ב 1974 במאמר בשם “גלגלי שיניים יווניים”. המאמר עורר סערה ועניין בינלאומי.

כאשר מייקל רייט ממוזיאון המדע בלונדון  קרא את המאמר הוא נדהם מהגילוי שליוונים הקדמונים היה ידע כה רב בהנדסה מורכבת. רייט החליט לנסוע לאתונה לחקור את המתקן בעצמו.

אחרי הפרסום של דה סולה הרבה חוקרים סרבו להאמין שהמכשיר יכול להיות כה עתיק. המערכת המורכבת של גלגלי השיניים נראתה מודרנית מידי.

אז רייט החל בעבודה לנסות להוכיח שהם טועים. כשהוא משתמש רק בכלים כמו אלה שהיו קיימים וידועים בתקופה ההלניסטית ורק עם הידע שלהם בגיאומטריה.

הוא מחליט להעתיק את המנגנון בבית המלאכה שלו, מודד ומנסר, כשהוא מצויד רק במחוגות שופין ועין חדה לפרטים.

זו לא הייתה מלאכה קלה אבל זה היה אפשרי. אחרי הרבה שעות של אימון רייט הוכיח מעבר לכל ספק שעם סבלנות ומיומנות טכנית זה ניתן לביצוע.

בתחילה צורת השיניים היה משולש שווה צלעות אבל זה יצר מכשיר לא  מדויק. שינוי צורת השיניים למשולש חד זווית היה הפתרון . זה יהיה המנגנון השלם ביותר של האנטיקיטרה שנבנה מעולם.

מנגנון האנטיקיטרה היה מנגנון חישוב אוטומטי, אולי אפילו מחשב, במובן שאתה מזין את המתקן בנתונים ומקבל תוצאות המתייחסות אליהם.

קשה להאמין … מחשב בתקופה ההלניסטית אבל במובנים מסוימים זה מתאר בדיוק את האנטיקיטרה.

מדהים להשוות אותה למכשיר שתוכנן ע”י צ’ארלס בבאג סביב 1840 ונחשב היום למחשב הראשון בעולם ומכונה שהובילה לתקופת ה היי טק המודרני.

קשה למצוא קשר ישיר בין מנגנון האנטיקיטרה לבין ארכימדס אך ניתן בוודאות  להצביע על החידושים שארכימדס הוביל במתמטיקה וגיאומטריה והיו הכרחיים לאלה שתכננון ובנו את מנגנון האנטיקיטרה, ללא ארכימדס ופריצת הדרך שלו קשה לחשוב שהאנטיקיטרה יכלה להיווצר ..

צארלס באבאג’

המהפכה התעשייתית נבנתה על מספרים. פיתוחים בהנדסה אזרחית ותעשייתית הסתמכו חישוב מדויק כמו גם ניווט ימי.

נפח התעבורה בין אירופה והאמריקות גדל,  והיו דיווחים על כך שאוניות עלו על שרטון בגלל טבלאות ניווט.

ותמיד כאשר מערכת טבלאות חדשה נוצרה נמצאו טעויות,  טעויות אלה הפכו לאובססיה עבור המתמטיקאי צ’ארלס בבאג.

בבאג’ טען שאם מכונות יכולות לבצע עבודה פיזית למה שלא יוכלו לבצע גם עבודה מנטלית?

אז צ’ארלס בבאג’ תכנן ובנה חלק קטן ממכונת חישוב בשם המנוע הדיפרנציאלי. ממשלת אנגליה שהבינה את החשיבות הלאומית של לוחות מדויקים הקציבה לשם כך סכום כסף לפיתוח.

אבל בבאג’ מעולם לא השלים את המנוע הזה, חלקית מכיוון שבצד הארגוני  היה חלש, אבל בעיקר כי היה לו רעיון הרבה יותר טוב.

המנוע הדיפרנציאלי היה רק מכונת חישוב, כמה טוב יותר לבנות מכונה שתוכל לבצע משימות שונות ורבות?

וכך עם הרעיון הזה הוא עלה על העיקרון הבסיסי של המחשב לפני 150 שנה.

המנוע האנליטי הוא קרוב לוודאי הוא המכונה המורכבת ביותר שתוכננה עם נייר ודמיון בלבד!

ב 1846 באבג’ משנה כיוון אחרי שעבד על הדגם הראשון של המנוע האנליטי. הוא עובד שנתיים על סדרת שרטוטים של המנוע האנליטי מספר 2, והוא ישתמש ב 8000 חלקים, שליש פחות מהמנוע הראשון.

הוא הציע את זה לממשלה, אבל לא מחה כאשר שההצעה נדחתה, ושרטוטים נשמרו בבית המשפחה. לבסוף הם הגיעו לספריה של מוזאון המדע בלונדון.

אחרי יותר ממאה ושלושים שנה ב 1985 אוצר המוזיאון, דורון סוויד השתכנע שהמוסד מסוגל לבנות את המנוע .. זה לקח 17 שנים .. וזה עבד, בדיוק כמו שבאבג’ תכנן.

כל סיבוב של ידית המנוע מועבר במערכת דרך גלגלים, מוטות, מנופים, וקפיצים לחשב ולהציג סדרה של מספרים על גבי גלגלים מתואמים. מערכת של אצבעות מתכת משנות את מגדל ה”זיכרון” אשר מבצע פעולות עשרוניות.

המערכת הדפסה המורכבת, ניתנת לשינוי, בין 1, 2, או 3 טורי מספרים עם אפשרות לשני סוגי אותיות, שינוי במרווחים בין השורות, ומעבר אוטומטי בין שורות. המכונה מדפיסה על נייר ובו בזמן מייצרת תבנית חימר לצורך יציקת אותיות לדפוס. כאשר תבנית היציקה התמלאה המכונה עוצרת.

הזנת המחשב תוכננה לעבוד עם כרטיסים מנוקבים, רעיון שאול מהנול המכני של ג’אקאר. תבנית החורים בכל אחד מהכרטיסים שולט במיקום של מוטות ברזל אשר קובעים איזה חוט יעבור  דרך האריג ואיזה יישאר במקום כל סדרת חורים מייצרת צורות שונות

את התוכנה הראשונה מייחסים לעדה לאבלייס בתו של לורד ביירון.

היום הגאון הזה, שלא הצליח להוכיח את  פעולתה של  המכונה שתכנן זוכה בכבוד המגיע לו כחוזה וממציא “המכונה החושבת” כמו זו שעליה שמעו באי הסלון שלו ב 1832.

צ’ארלס בבאג’, תזכרו, מעולם לא ראה אותו אלא בחלומותיו ודמיונו

צוזה 4

הצעד הראשון לשינוי משמעות השם “מחשב” אירע בברלין בשנות ה 30 של המאה ה 19. סטודנט צעיר להנדסה בשם קונראד צוזה עשה אותו.

“אם אתה בחור צעיר  יש לך דברים טובים יותר לעשות מאשר ללמוד ולחשב וחישובים זה לא ממש כיף

אפשר לומר שהייתי עצל מידי לחשב וכך המצאתי את המחשב”

המחשב האנושי משתמש ברכיבים פשוטים, עשר ספרות וכמה סימנים. על ידי הזזתם והצבתם בסדר שונה הוא יכול לבצע מגוון עצום של משימות חישוב.

צוזה חשב שכדי שמחשב יבצע את אותה משימה הוא צריך להיות מבוסס על רכיבים פשוטים, אלמנטים שאפשר למצוא רבים כאלה בכדי לחברם בהרכבים שונים כדי לקבל תוצאות שונות.

חברות הטלפון השתמשו ברכיב כזה, זה  ה”ריליי” החשמלי, רכיב פשוט של דולק או כבוי.  צוזה הבין שהוא יכול לבנות את המחשב שלו מהרכיבים האלה בתנאי שהמחשב שלו יחשב בשיטה שונה, השיטה הבינרית.

במקום עשר הספרות בהם אנחנו משתמשים, השיטה הבינרית משתמשת רק בשתים, אפס ואחד. למרבה הפלא עם שתי ספרות אלה אפשר לעשות בדיוק כמו עם עשר.

היתרון בשתי ספרות הוא שאפשר לייצגן בפשטות בעזרת מתג. מצב דולק שווה אחד, ובמצב כבוי אפס.

מספרים בינריים הגיעו מהיבט של הנדסה כי למהנדס אין דבר פשוט ממתג שיש בו שני מצבים דולק כבוי.

אפשר להתרשם מיד מהאלגנטיות והפשטות של מה שלאחר מכן יהיה השיטה הבינרית אבל, למהנדס זה: בוא נבנה עם האלמנטים הפשוטים ביותר.

כך אפשר היה לבצע פעולות מתמטיות בעזרת מעגלים של מתגים חשמליים, ואפשר היה לחבר ולחסר מספרים בינריים, אפס ואחד.

אבל בכדי לחבר רק שני מספרים בינריים נדרשו ארבע מתגים כך שצוזה ידע שבכדי לבצע חישובים משמעותיים המחשב שלו יזדקק למאות מתגים.

המכונה הניסיונית שבנה מילאה את חדר בבית הוריו,  ונראתה גסה.

כשהוא נעזר בהוריו וחבריו צוזה פתר את רוב הבעיות הבסיסיות . ב 1939 צוזה היה המומחה העולמי למחשבים.

חלומו של צוזה נקטע עי מלחמת העולם השנייה, מלחמה אשר תשנה את עולם המחשבים מפרויקט פרטי קטן למפעל ממשלתי אדיר.

במימון של הצבא צוזה השלים עוד שני מחשבים אלקטרומכניים. ברעיון מבריק הוא התגבר על המחסור בחומרים כהשתמש בסרטי צילום משומשים ומנוקבים להזנת המחשב.

בסוף שנת 1941 צוזה הצליח לבנות את המכונה  שבבאג’ חלם  עליה 100 שנה קודם לכן. היה לו מחשב ניתן לתכנות, והזמן יוכיח שהתכנון שבחר, והשימוש בבסיס בינרי לחישוב היה הפתרון הנכון.

אבל השימוש במתגים גרם למחשב שלו להיות מאוד איטי ולקח בין 3-5 שניות לבצע פעולת כפל.

היה מתג מהיר יותר. שפופרת הרדיו הייתה הבסיס של תעשיה אלקטרונית חדשה.

אחד החברים שעזר לצוזה להרכיב את המחשב הראשון הלמוט שרייר, האמין שעתיד המחשבים הוא אלקטרוני.

“הוא בא אלי ואמר אתה צריך לעשות את זה עם שפופרות חשבתי שהוא צוחק אבל במחשבה שניה והרעיון שאפשר לחשב במהירות של פי אלף מהר יותר הייתה קסם”

נלהבים מהרעיון של מכונה מהירה מבוססת שפופרות, שני הצעירים תכננו יחד וחישבו שבעבודה משותפת

ייקח להם שנתיים להשלים את המשימה.

אבל ב 1941 כשבקשו מימון מהממשל, הפיקוד העליון של צבא גרמניה השיב את פניהם ריקם.

היטלר החליט שלא יהיה פרויקט ארוך טווח.  המלחמה הוא אמר תסתיים הרבה יותר מהר משנתיים.

חלומו של צוזה נגוז. הישגו הענק לא ייוודע אלא רק הרבה אחרי סיום המלחמה.

העתיד של המחשבים אכן יהיה אלקטרוני אבל הוא יתגשם במקום אחר.

אלן טיורינג ובלצ’לי פארק

לפני 40 שנה היה מישהו שחשב שמחשבים האלקטרוניים יכולים יותר, ותהה מה עוד הם יכולים לעשות?

אחד מהמוחות המבריקים של אותם ימים היה מתמטיקאי צעיר בשם אלן טיורינג שחשב שרוב המדענים פספסו את הנקודה בנוגע למחשבים. למחשבים יש פוטנציאל כמעט בלתי מוגבל. ב 1936 הוא כתב מסמך על נושא מתמטי ובו, דור אחד לפני שמחשב הראשון נבנה, הוא כתב על מכונות חישוב והראה כי בתיאוריה מכונה כזו יכולה לעשות כל פעולה לוגית שאדם יכול לעשות.

טיורינג ידע שמתמטיקה אינה דבר מיוחד, זה פשוט סדרה של פעולות לוגיות אשר מעבדות סימנים בהתאם לחוקים מסוימים. “מה שחשוב הוא ההיגיון שבו -במחשב, והיגיון פשוט מאוד, כל מה שהוא עושה זה לקרוא סדרה של הוראות, ולבצע אותן בדיוק. והדבר היחיד שאתם צריכים לעשות  הוא לכתוב בדיוק מה שאתם רוצים שיעשה, בשפה שהמחשב מבין. מה שאנחנו קוראים תוכנה” . וכך בדיוק פענוח צופן.  לוקחים סימנים בד”כ אותיות ומשנים אותם. בכדי לפענח מסמך הופכים את הסדר. אם עיבוד מספרים אפשרי במחשב כך גם עיבוד אותיות. התקשורת המוצפנת של הצבא הגרמני במלחמת העולם ה 2 הסתמכה על מכונת האניגמה. הידועה ביותר הצפינה את התעבורה היום יומית של הצבא. זה היה התחום של טיורינג .

אבל את התקשורת החשובה ביותר כולל חלק מהיטלר עצמו  אי אפשר היה לפצח באמצעות אסטרטגיות רגילות  במהירות מספיקה. אלה הוצפנו באמצעות מכונה בשם לורנץ לה היו מספר גלגלי שיניים ששינו  בכל הקשה את האות בצורה אקראית חלום בלהות עבור הצוות בבלצ’לי פארק. אלן טיורינג עיבד את התוכנית הלוגית לפיצוח ההצפנה אבל המשימה הייתה בלתי אפשרית כיוון שהייתה איטית מכדי להיות מועילה. הפתרון היה לבנות מכונה אלקטרונית לפצח הצפנה במהירות אלקטרונית. שמה היה קולוסוס – בגלל גודלה.  היא הייתה התגשמות המחשב שטיורינג דמיין.  קולוסוס החל לפעול ב 1943  בשנה בה התחיל להיבנות מחשב האנייק. בעוד שפופרות הרדיו של האנייק ביצעו חישובים, אלה של קולוסוס ביצעו את הפעולות הלוגיות של פיצוח צפנים. קולוסוס היה הצלחה בפיצוח הצפנים הסודיים ביותר וללא ספק עזר לנצח את המלחמה, והוכיח את מה שטיורינג טען שמחשב אינו רק מכונת חישוב .

שתי התרומות הבולטות שלו היו הקרב נגד הצוללות הגרמניות באוקיאנוס האטלנטי, וקרב קורסק ,קרב השריון הגדול ביותר במלחמת העולם השנייה.

בגלל הסודיות סביב פרויקט הקולוסוס עבודתו המהפכנית של אלן טיורנג על מהות המחשב זכתה בהכרה רק עשרות שנים לאחר המלחמה.

“לתוכנית מחשב לא חייב להיות קשר למספרים. עמית שלי גרם למחשב לזמזם שיר, ג’ינגל בל. חבר אחר תכנת אותו לכתוב מכתבי אהבה.  אז, לבצע חישובים, לזמזם שיר, לכתוב מכתבים, כל אחד מהם שונה מאוד מהאחר אבל כולם מבוצעים ע”י אותה מכונה,  וזה הדבר המשמעותי בקשר למחשבים: מחשבים הם “מכונה אוניברסלית”  המסוגלת לבצע כל פעולה  שניתנת לתיאור בסמלים”. “עכשיו הרבה יטענו שמחשב יכול לבצע רק את התוכנית שכתבו עבורו.  ובכן, זה נכון שכך זה מתחיל, אבל זו רק ההתחלה. מחשב יכול ללמוד.  נניח לדוגמה שהוא ישחק שח ובכן, הוא יוכל לגלות, מניסיונו במשחק איזה אסטרטגיות מנצחות ואיזה מפסידות ואז לנטוש את המפסידות. אחר זמן הוא לא ידע איזה הוראות הוא מבצע” . “השאלה הנשאלת היא, האם אנחנו יכולים להגדיר את המחשב כאינטליגנטי?  אני סבור שכן !”

ב 1954 הגאון הזה התאבד כאשר הועמד לדין על הומוסקסואליות  כך שהוא מעולם לא ראה איזה מחלומות שלו התגשמו. הוא לא זכה לראות שאקרהרט ומוקלי בנו תעשיית מחשבים. מהר מאוד משרדים מלאים בפקידים יוחלפו ע”י מכונה אחת. הוא לא זכה לראות איך מהנדסים יכווצו את המעגלים של המחשב ויכניסו אותו לשבב בגודל ציפורן ,מה שיוביל למחשבים קטנים וזולים כל כך שיאפשרו יצור המוני. הוא לא זכה לראות שיום אחד מחשבים ישחקו שחמט וינצחו את טובי השחקנים.  והמחשב ימשיך ויעשה עוד הרבה דברים שאפילו טיורינג לא חשב עליהם..

טיורינג באתר מכון דוידסון        מכונת הפיצוח של האניגמה הבומב     מה קרה בבלצ’לי פארק? – מאת החיבור     לפצח את הצופן הנאצי – YNET    ובו סיפור מעניין על האניגמה בצה”ל

https://clp.bbcrewind.co.uk/  Code-Breakers: Bletchley Park’s Lost Heroes  כולל סרט מדהים ומחדש על הסיפור של בלצ’לי פארק והגיבורים החשובים אך הנעלמים שלו

https://en.wikipedia.org/wiki/W._T._Tutte

https://en.wikipedia.org/wiki/Tommy_Flowers

Colossal Genius: Tutte, Flowers, and a Bad Imitation of Turing

Colossus & the Breaking of Lorenz  the national museum of computing GB

https://www.youtube.com/  “Station X” (Four part 1999 Channel 4 series. Part 1-4)

גורדון וולצ’מן 

מתמטיקאי בריטי חשוב נוסף שגוייס באותו זמן שגוייס טיורינג היה גורדון וולצ’מן.  טיפוס צבעוני שונה מאוד מאלן טיורינג.

התרומה של וולצ’מן הייתה בכיוון של ניתוח תעבורת הרדיו של הצבא הגרמני, כך אפשר היה להעריך גדלים ותנועה של כוחות. הרעיונות האלה הן הבסיס של ניתוח הנתונים בתעבורת האינטרנט שמשמשת את גופי הביון במעקב אחרי ארגוני טרור ופשע.

סרט דוקומנטרי על בלצ’לי פארק וגורדון ווצ’מן       

בעיות צבא ארה”ב

מה שאיים על הספקת נשק לבעלות הברית היה מחסור במחשבים אנושיים. לכוון תותח שיורה  פגז מעבר לאופק התותחנים נזקקו לטבלאות ירי שהורו להם לאיזה זווית לכוון בתנאי אקלים שונים. הנתונים של תוצאות הירי עובדו לטבלאות ירי ע”י קבוצת מחשבים אנושיים באוניברסיטת פנסילבניה בניהן הייתה קיי מוקלי: “לחשב רק מסלול ירי אחד, בזווית אחת, נדרשו בין 30-40 שעות  ולצורך חישוב טבלת ירי אחת צריך היה 1800 מסלולי ירי, הרבה מאוד עבודה”. בקצב הזה צריך היה מחשב אנושי 4 שנים לחישוב טבלה אחת  והמצב היה חסר תקנה.

אניאק פותח ונבנה בידי צבא ארצות הברית לשימוש מעבדת מחקר הבליסטיקה במטרה לפתור את הבעיה. את אניאק הגו ותיכננו ג‘ון פרספר אקרט וג‘ון מוקלי מאוניברסיטת פנסילבניה. פרויקט פיתוח המחשב, שנקרא פרויקט PX, הוכרז במאי 1943, ובנייתו החלה באמצע 1944. רק בפברואר 1946 הוכרז המחשב כמוכן לשימוש, כאשר בבנייתו הושקעו כמעט 500 אלף דולר.

גודלו הפיזי של האניאק היה מפלצתי. 17,468 שפופרות ריק7,200   דיודות גביש מוליך למחצה,  1,500  ממסרים  70,000  נגדים , ו-10,000 קבלים.  משקלו היה 27 טון, ומידותיו היו 30 מטר על 0.9 מטר על 2.4 מטר. הוא תפס 167 מ”ר, וצרך 160 קילו-ואט.

הפעלת האניאק

אבל האניאק לא יכול היה לשמור את התוכנית בזיכרונו כך שהוא תוכנת לא ע”י דיסקטים אלא ע”י אנשים

שכתבו מחדש את התוכנית בכך שחיווטו אותו מחדש עם כל תכנית חדשה. מטלה זו דרשה שינוי של 6000 מתגים  וחיבור של מאות הכבלים שקישרו בין חלקים שונים במחשב.

מספרת קיי מוקלי: “לא היו מדריכי הפעלה, הם לא נכתבו עדיין. מה שהיה לנו היו שרטוטי תכנית המחשב ושל כל יחידה. אז חלק מהפרופסורים באוניברסיטת “פנסילבניה” עזרו לנו ללמוד איך לקרוא את התרשימים האלה ולמדנו איך כל “צובר” עובד, מה כל שפופרת רדיו עושה. מה כל מתג שאנו מסובבים בחזית המחשב תפעיל או תנתק את השפופרות השונות מאחור”

האריה של ליונס

נראה מוזר שחברה שמייצרת תה ומאפים תתחיל את תעשיות המחשבים הבריטית אבל זה בדיוק מה שקרה. אחרי המלחמה חברת ליונס הייתה נואשת לייעל את הגידול בפעילותה בעיקר אלה היקרות ביותר בכוח אדם כמו מלאי תשלום משכורות והנפקת קבלות. ליונס הייתה זקוקה למחשב אבל ב 1947 לא היה מחשב כזה לקנות אז חברה חדשניות זו החליטה לבנות את שלה ב 1951 שלוש שנים אחרי שאוניברסיטת קיימבריג’ לקחה את הפיתוח חברת ליונס השלימה את המשימה.. הם קראו לו  “המשרד האלקטרוני של ליונס” שב חיבה “האריה” . “ליאו” נרתם מיד לניהול תשלום המשכורות משלים בפחות מ 7 שעות מה שנדרש בעבר ל 200 פקידים כמעט שבוע לבצע.

על המחשב ליאו של ליונס – מוזאון המדע בלונדון

יוניוואק

ג’ון פרספר אקרט ו ג’ון מוקלי  מאוניברסיטת פנסילבניה. מקימים, אחרי פרישתם מהאוניברסיטה, את חברת המחשבים הראשונה בארצות הברית. ומוכרים את המחשב הראשון בשם יוניוואק למנהל האוכלוסין. מאחר וזה שטח לא מוכר הם לא מעריכים נכון את העלויות וכתוצאה מכך נאלצים למכור את החברה ל”רמינגטון ראנד”, כן, זו של מכונות הגילוח, ואלה משלימים את המחשב ומספקים אותו ללקוח – מנהל האוכלוסין.

תרגיל הבחירות יוניוואק

אספקת המחשב המסחרי הראשון בארצות הברית הופיעה רק כידיעה בעמוד האחורי עם חשיפה מועטה ציבור הרחב, אבל תוך שנה השם יוניוואק יהפוך למטבע לשון בפיהם של מיליוני אמריקאים הודות לתרגיל יחסי ציבור מבריק של רמינגטון-ראנד. 

קריין: “יוניוואק הוא מכונה אלקטרונית מדהימה ששאלנו לעזור לנו לקבל תחזית מהתוצאות הראשונות שיתקבלו בבחירות האלה. בשעה שמונה קולין ווד ביקש מיוניוואק להדפיס את התוצאות:  

“האם אתה יכול להגיד לנו משהו? האם תוכל לומר לנו מה התחזית שלך עכשיו ? יש לך משהו ? אני לא יודע,  אני חושב שיוניוואק הוא ישר יותר מהרבה כתבים ומגישים.. והוא לא חושב שיש לו מספיק בכדי להגיד לנו משהו כרגע..  אבל נחזור אליכם ברגע שיהיה לנו משהו”

מה שקולין לא ידע זה שליוניוואק כן היה משהו לומר! מעט לפניי ש”סי בי אס” עלתה לאוויר יוניוואק חזה שאייזנהאואר יביס את סטיבנסון בגדול, הבעיה הייתה, אף אחד לא האמין לזה.

אקהרט: “התחזיות ניבאו 50 – 50 ואנחנו אמרנו שזה ניצחון מוחץ, עם 5 אחוז מהקולות”

אבל אפילו לפני התוצאות הסופיות היה ברור שיוניוואק צדק כל הזמן. אחרי חצות “סי בי אס” הודתה בפני הצופים מה קרה : “ככל שיותר תוצאות הגיעו, היה ברור שהיינו צריכים אומץ מספיק להאמין למכונה היא צדקה ואנחנו טעינו… בשנה הבאה נאמין לה”

סרט –  רמינגטון מציגה את יוניוואק        עוד סרט על הצגת היוניוואק  

אי בי אם נכנסת לשוק

זה היה ב 1951 חמש שנים אחרי שאקהרט ומוקלי הקימו את העסק שלהם עם ה-יוניוואק, “אי בי אם” סוף סוף עושה את הצעד הראשון שלה בעולם המחשבים עם 20 מחשבים מדעיים. העיכוב הזו ירדוף את תום ווטסון כי בזמן ש”אי בי אם” בנתה את המחשבים המדעיים שלה יוניוואק החל גונב את הלקוחות העסקיים של אי בי אם. אבל סוף סוף אחרי ארבעים שנה בראש החברה, תומס ווטסון מעביר את הניהול לידי בנו, תום ווטסון. ומהר מאוד אח”כ הציג טום את המחשב העסקי הראשון של אי בי אם ב 1953.

במבט ראשון הוא לא היווה תחרות ליוניוואק . “אי בי אם 650” היה איטי ולא יעיל אבל היה לו יתרון אחד חשוב,  רשת סוכני המכירות והשיווק של אי בי אם, ומושא הקנאה של המתחרים שלה.

מספר תומס ווטסון האב: “אני חושב שעשינו כזו קפיצת דרך למרות שלחברות האחרות הייתה טכנולוגיה עדיפה ובוודאי ידע טוב יותר כיצד להשתמש בו. למרות זאת היינו מסוגלים לעקוף אותם עם צוות המכירות והשירות שלנו.  איש המכירות הוא זה שגורם לדברים לקרות בארה”ב  שום דבר לא קורה עד שמשהו נמכר, כך ש”איש המכירות” לתפיסתי הוא גיבור אמריקאי”

גיבורים אלה של “אי בי אם” הצליחו לשכנע מאות בעלי עסקים בינוניים לקנות את ה 650. ההזמנות החלו לזרום וה 650 הפך ל”מודל טי” של עולם המחשבים – הראשון ביצור המוני.  תוך שנה אי בי אם מכרה כמעט 1000.

ה 650 היה יחסית לא יקר, המודל הבסיסי עלה כרבע מיליון דולר, חלקם אפילו פחות, אבל חשוב יותר, ה 650 תוכנן ונבנה עם התאמה לדגמים קודמים, לכרטיסי הניקוב מהמערכות הקודמות שהלקוח הכיר  והיה מורגל אליו. 

לעמוד הראשי